פורטל:ישראל
מדינת ישראל המודרנית נוסדה ב-1948 (ה' באייר תש"ח), כשלוש שנים לאחר השואה. הקמתה לוותה במלחמה עם הערבים המקומיים וארצות ערב השכנות לה. הסכסוך הערבי-ישראלי קיים ושריר עד היום, למרות מאמצי פיוס ושלום שנעשו במהלך השנים. בשל הסכסוך, בישראל יש גיוס חובה לצבא הגנה לישראל, הנחשב לצבא החזק והמתקדם ביותר באזור.
בישראל חיים כ-9.5 מיליון אזרחים, רובם יהודים, אך ישנן קבוצות מיעוט גדולות: ערביי ישראל (רובם מוסלמים ומקצתם נוצרים), דרוזים ובדואים, וכמה קבוצות מיעוט שוליות כמו הצ'רקסים. לישראל כלכלה חזקה יחסית המבוססת על תעשיית היי-טק, מדע, מסחר, שירותים וחקלאות.
יחידת הנדסה למשימות מיוחדות (בראשי תיבות: יהל"ם; מבוטא יהלום) היא יחידת העילית של צה"ל למשימות הנדסיות מיוחדות. היחידה שייכת מבחינה ארגונית לחיל ההנדסה הישראלי, עם זאת, היא נמצאת תחת פיקוד המטה הכללי ולא מוכפפת לפיקודים המרחביים. יהל"ם היא אחת מיחידות הקומנדו המסווגות בצה"ל ונחשבת לבעלת יכולות רבות ומקצועיות גבוהה. בסיס הקבע של היחידה הוא מחנה סירקין.
תפקידיה של יחידת יהל"ם כוללים ביצוע משימות הנדסה מיוחדות, ביצוע הריסות מדויקות, פיצוץ מבנים, חבלה בתשתיות האויב, טיפול בחומרי נפץ, הכנת מטענים ופצצות, נטרול מטעני חבלה של האויב, פינוי שדות מוקשים, הנדסה ופריצה בים וביבשה, איתור והשמדת סליקים ומנהרות הברחה ותופת. כמו כן, תפקיד היחידה הוא לפתח אמצעים ושיטות בתחום ההנדסה ולהכשיר לוחמים אחרים ביחידה, בחיל ההנדסה ובצה"ל בתחומים הרלוונטיים.
רַמְלָה היא עיר במישור חוף יהודה שבמישור החוף הדרומי ובירת נפת רמלה ומחוז המרכז בישראל. העיר נוסדה בראשית המאה ה-8, בידי מושל מבית אומיה. מיקומה האסטרטגי של רמלה הפך אותה בסיס נוח לסחר. מגפות ופשיטות נוודים הפילו חללים בין יושביה ודלדלו את הנותרים. גם כאשר כבשו העות'מאנים את רמלה בסוף 1516, לא השתנה גורל העיר. רמלה נפלה לידי כוחו של הגנרל אלנבי ב-17 בנובמבר 1917. תחת שלטון הבריטים התעוררה העיר ושטחה גדל. אור ל-10 ביולי 1948 תקפה חטיבת קרייתי את רמלה במסגרת מבצע דני ונהדפה, אולם יומיים מאוחר יותר, נכנעה רמלה ללא קרב. לאחר כניעת העיר ב-12 ביולי גורשו התושבים מזרחה לכיוון עמדות הלגיון בהרים על פי הוראת מטה מבצע דני.
-
המסגד הלבן, מבנה אסלאמי קדום שבנייתו החלה במאה ה-8 בסמוך לייסוד העיר.
-
העיר רמלה בתחילת המאה ה-20.
-
שבויים פלסטינים מובלים למעצר ביום כיבוש העיר.
-
מצעד יום העצמאות 1954 ברחובות רמלה.
תולדות עם ישראל: העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - ישיבת טלז - מערכות המסתור של בר כוכבא
תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - השומר - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף - פנחס רוטנברג
מדינת ישראל: גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - החקיקה בישראל - המשפט בישראל - חוק ההסדרים - חוק יסוד: נשיא המדינה - ישראל במלחמת יום הכיפורים - ישראל במלחמת סיני - מבצע ערצב 19 - מדיניות לשונית בישראל - משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות - משמר הגבול - נמל התעופה בן-גוריון - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957) - פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה - שדרות רוטשילד - תל אביב במלחמת העצמאות - תעלת הימים - בג"ץ נוער כהלכה נגד משרד החינוך
יחסי חוץ: יחסי ישראל-סרי לנקה - יחסי הפיליפינים-ישראל - יחסי ישראל-מלזיה
ארץ ישראל: אשדוד - ג'וב יוסף - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - טבריה - ים המלח - ים כנרת - כפר סבא - מערת הנחל - מערת מיסליה - מצדה - מרכז הכרמל - נשר (עיר) - עצים עתיקים בארץ ישראל - תל אבו הואם - צפע מצוי - כלנית מצויה
צבא הגנה לישראל: דחפור די-9 בשירות צה"ל - חיל ההנדסה הישראלי - יהל"ם - מרכבה (טנק) - נגמ"שים כבדים בצה"ל - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים - מבצע פעמון החירות - פרשת הניסוי בחיסון נגד גחלת בצה"ל (עומר 2) - חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים
ירושלים: גבעת המבתר - הגן הארכאולוגי ירושלים - חומות ירושלים - ירושלים בתקופה הצלבנית - כנסיית הקבר - מנורת הכנסת - קריית עיריית ירושלים - תלפיות - רחוב הנביאים - איליה קפיטולינה
ביוגרפיות: אבא חושי - אברהם יצחק הכהן קוק - אליעזר ליבנה - ארתור שפנייר - זאב ז'בוטינסקי - יוסף בכור שור - יצחק דנציגר - יצחק בר לווינזון - יצחק שמיר - ישראל בר - ישראל קסטנר - לוי אשכול - מנחם אלון - מנחם בגין - משה דיין - נפתלי הרץ וייזל - פייבל פולקס - שלמה פיינגולד - שמואל דוד לוצאטו - שמחה בלאס - שמעון פרס - שולמית אלוני - הורקנוס לבית טוביה - טובה סנהדראי - חייקה גרוסמן - יגאל אלון - גדעון רז - מתי פלד - פנחס רוטנברג
תרבות ואמנות: אמנות חזותית בישראל - אנג'ליקה שץ - דלות החומר - היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל - הרמן שטרוק - יוסף זריצקי - יצחק דנציגר - יגאל תומרקין - מוזיקה קלאסית ישראלית - מכבי חשמונאי ירושלים - מנורת הכנסת - משה גרשוני - משינה - נמרוד (פסל) - ספריית גרשם שלום - עמוס קינן - פיסול ישראלי - קולנוע חרדי - שמואל יוסף עגנון - תיאטרון יידיש - תחיית הלשון העברית - בלבב ימים - גילוי אליהו
אסונות ותאונות: טביעת האונייה מצדה
להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית ישראל בוויקיפדיה:
משה דיין (20 במאי 1915 – 16 באוקטובר 1981). מצביא, מדינאי, ואיש ציבור ישראלי. ממפקדי "ההגנה", הרמטכ"ל הרביעי של צה"ל, במהלך מבצע קדש. היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. שימש בתפקיד שר הביטחון במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. תרם תרומה משמעותית להסכם השלום עם מצרים כאשר שימש כשר החוץ בממשלתו של מנחם בגין.
משה דיין סימל באישיותו את טיפוס ה"צבר", בן ההתיישבות העובדת, האוחז בידו האחת ברובה, ובשנייה במחרשה. כרמטכ"ל, נתפס דיין כאחד ממעצבי רוחו ודמותו של צה"ל כצבא חזק בעל אוריינטציה אקטיביסטית. כשר הביטחון נתפס דיין בעיני הציבור כאחד מהאחראים לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, אך גם כאחראי עיקרי ל"מחדל" במלחמת יום הכיפורים, וכמידת ההערצה שחש כלפיו הציבור לפני המלחמה, כך הייתה מידת השבר האישי והציבורי ממנו בתקופה שלאחריה. דיין השכיל להתגבר על המשבר, ובערוב ימיו, כשכיהן כשר החוץ, תרם מניסיונו, מכושרו המדיני והאינטלקטואלי, לעיצוב דמותו של הסכם השלום עם מצרים. דיין האיש, תפיסתו המדינית והביטחונית, וכן אישיותו יוצאת הדופן והשנויה במחלוקת, היו בעלי השפעה רבה על מדינת ישראל בשלושת העשורים הראשונים לקיומה.
נופים ואזורים: | מדבר יהודה - השומרון - הנגב - הגליל - השפלה - רמת הגולן - מכתש רמון - מישור החוף הדרומי |
גבולות | גבולות מדינת ישראל |
הרים: | הר חרמון - הר מירון - בעל חצור - הרי אילת - הר כרמל |
ערים ויישובים: | ירושלים - תל אביב-יפו - חיפה - ראשון לציון - אשדוד - באר שבע - פתח תקווה - נתניה - חולון - בני ברק - יבנה - נס-ציונה - אביבים - אשקלון - אילת - קריית שמונה - נצרת - לוד - רמלה - הוד השרון - עפולה - עכו - אריאל - דימונה - קריית שמונה |
מים: | הכנרת - ים המלח - נהר הירדן - מקורות הירדן - נחל דן - נחל אלכסנדר - נחל חרמון - נחל כזיב - נחל שניר - נחלים בארץ ישראל המערבית |
כללי: | תקשורת בישראל |
עיתונים: | הארץ - ידיעות אחרונות - מעריב - ישראל היום - מקור ראשון - המודיע - המבשר - יתד נאמן - דבר - גלובס - דה מרקר - כלכליסט - חדשות - ג'רוזלם פוסט - ישראלי - וסטי - בשבע - משפחה - ישראל פוסט |
טלוויזיה: | כאן 11 - קשת 12 - רשת 13 - כאן חינוכית - מַכַּאן 33 - ערוץ 9 - ערוץ 14 - תאגיד השידור הישראלי - הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - טלוויזיה רב ערוצית בישראל - הערוץ הראשון - ערוץ 2 - ערוץ 10 - ערוץ 33 - רשות השידור - הטלוויזיה החינוכית |
רדיו: | קול ישראל - 88FM - רשת א' - רשת ב' - רשת ג' - רשת ד' - גלי צה"ל - גלגלצ - רדיו 99 - תאגיד השידור הישראלי - כאן תרבות - כאן ב' - כאן גימל - כאן רק"ע - כאן 88 - רדיו מַכַּאן - VoisFarsi - כאן מורשת - כאן קול המוסיקה |
טלפוניה: | בזק - פלאפון - סלקום - בזק בינלאומי - פרטנר - HOT mobile - HOT - גולן - רמי לוי - טלזר |
כללי: | ספורט בישראל | |
נבחרות לאומיות: | נבחרת ישראל בכדורגל - נבחרת ישראל בכדורסל - נבחרת ישראל בבייסבול | |
תחרויות בישראל: | המכביה - יורובאסקט 2017 - יורו U21 - ישראל 2013 - אליפות אירופה בבריכות קצרות 2015 - יורו נשים U19 - ישראל 2015 | |
כדורגל: | כדורגל בישראל - מכבי תל אביב - מכבי חיפה - בית"ר ירושלים - הפועל תל אביב - הפועל פתח תקווה - הפועל באר שבע - מכבי נתניה - הפועל חיפה | |
כדורסל: | כדורסל בישראל - מכבי תל אביב - הפועל ירושלים - הפועל תל אביב - הפועל גלבוע גליל - הפועל חולון - מכבי ראשון לציון - מכבי חיפה - בני הרצליה - הפועל גבת/יגור | |
כדוריד: | כדוריד בישראל - הפועל ראשון לציון - מכבי ראשון לציון - אס"א תל אביב - מכבי תל אביב - א.כ. נס ציונה | |
כדורעף: | כדורעף בישראל - מכבי תל אביב - הפועל מטה אשר - הפועל המעפיל | |
ספורט אחר: | ישראל במשחקים האולימפיים -ישראל במשחקים הפאראלימפיים - יעל ארד - גל פרידמן |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים הנוגעים למדינת ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- כתבו או תרגמו כל הערכים החסרים שכדאי לכתוב – רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.
- ערכים חסרים על אישים ישראלים שכדאי לכתוב – רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
- ויקיפדיה:דפים ללא בינוויקי – לערכים רבים אין קישור לוויקיפדיות זרות (בינוויקי), ורבים מהם עוסקים בישראל והעם היהודי.